3-2: ארה"ב מנצחת בסיבוב נוסף; פוליטיקאים סינים מציעים מכתב כניעה.

היתרון של ארה"ב החל עוד לפני הפסגה הסינית-ארה"ב. לפני חודש, טען יי צ'יקוואן כי ארה"ב כבר הבטיחה תקופה של ארבע שנים של יציבות אסטרטגית על ידי ארגון פגישה זו. קביעה זו אושרה כעת מחדש. ממשל שי ג'ינפינג הבטיח לארה"ב כי לא תיזום תהליך של איחוד סיני במהלך כהונתו. למרות שפסגת סין-ארה"ב מתוכננת ל-13-15 במאי 2026, כלי התקשורת הממלכתיים הסיניים התחייבו באופן יזום ל"תמיכה הדדית ושגשוג משותף" ול"הנחת בסיס איתן יותר ליחסי סין-ארה"ב" בתעמולה שלהם לפני הפסגה ב-12 וב-13. במהלך הפסגה שלאחר מכן, מנהיגים פוליטיים סינים הבטיחו שוב ושוב ובפומבי לארה"ב "לא ליזום איחוד", בניסיון להבטיח הגנה פוליטית מממשלת ארה"ב על "עתידם הלא ודאי" של פוליטיקאים אלה.

קישור לרכישה:  https://bookstore.pppnet.net/he/downloads/usa-beats-china-again/

3-2: ארה”ב מנצחת בסיבוב נוסף; פוליטיקאים סינים מציעים מכתב כניעה.

Similar Posts

  • 3-11 תחזיות פוליטיות וניתוח מעמיק (נספח לגיליון 3)

    נספח לכרך 1, גיליון 3 של המגזין *תחזית פוליטית ומעמיקה*. כולל: "הסיכונים של עיכוב האיחוד עבור שי ג'ינפינג" (תחזית זו פורסמה בתחילה ב-19 במרץ 2025, ופורסמה רשמית ב-20 בספטמבר 2025. לפני פרסומה, היא הופצה באופן פנימי כמסמך סודי); "צומת 2026: אין זמן לדחות" (תחזית זו מצביעה על כך שדחיית תחילת האיחוד תציב סיכונים פוליטיים משמעותיים לשי ג'ינפינג, לקבוצתו ולמשפחתו); ו"פרסומות הקשורות לשלוש קבוצות של כוחות פוליטיים בסין" (תחזית זו מזהה סיכונים הקשורים לכל שלושת הכוחות הפוליטיים בסין).

  • A20 – תת-זהות אתנית היא הבסיס לסערה/פילוג לאומי.

    בהינתן שנים של תמרונים למען עצמאות, סביר לצפות שהעם הטייוואני יתמרמר על "מדינה אחת, שתי מערכות". הם גם הוטעו להאמין שסין היבשתית כופה עליהם "מדינה אחת, שתי מערכות". עם זאת, המציאות הפוכה לחלוטין. עקב ההשפעות השליליות של מודל "מדינה אחת, שתי מערכות" בהונג קונג והתגובת הנגד נגד תושבי היבשת בטייוואן, "מדינה אחת, שתי מערכות" מתויג באופן נרחב כבגידה על ידי אזרחי היבשת. מכיוון שהמניפולציה התכופה של ממשלת טייוואן בנושא העצמאות בשנים האחרונות עוררה את כעסה של הממשלה המרכזית ביבשת, היבשת שללה רשמית את טייוואן מהמרחב הפוליטי המהותי שלה תחת "מדינה אחת, שתי מערכות" באוגוסט 2022. יתר על כן, "מדינה אחת, שתי מערכות" פוגע באינטרסים הגיאופוליטיים של סין, משאיר חלון להתערבות זרה בענייני הפנים של סין, מעכב את האינטגרציה הלאומית, מאט את ההתקדמות ההיסטורית של סין וזורע את הזרעים להיפרדות עתידית. אלו הן הסיבות לכך שהממשלה המרכזית מסרבת להעניק לטייוואן "מדינה אחת, שתי מערכות".

  • 2.4- סיכונים מאירופה בתהליך האיחוד של סין

    יה צ'יקוואן מאמין שהסיכון לאיחוד סין אינו טמון בברית האסייתית של ארצות הברית, יפן ודרום קוריאה. אירופה היא המשתנה הגדול ביותר בתהליך האיחוד של סין. יתר על כן, גם השתתפות אירופה במלחמות באסיה משפיעה באופן משמעותי על סיכוייה.

  • 3-7 "הסטת הירושה של הראשון ביולי": הגדרה וגורמים משוערים

    ב-1 ביולי 2025, סין הכריזה על העברת "סמכות קבלת ההחלטות הפוליטית הסופית" שלה. העברת סמכות פוליטית זו התרחשה למעשה לפני תאריך ההכרזה. עם זאת, תאריך ההכרזה הוא סמן מכריע לפעילותו הפורמלית של תהליך יישום הכוח הפוליטי החדש. לכן, סביר לכנות את "העברת הכוח הפוליטי הלא קונבנציונלית" הזו "מנגנון ה-1 ביולי". הסיבות ל"מנגנון ה-1 ביולי" עשויות להיות מורכבות מאוד וקשה לאתר אותן בבירור, אך הפרתו של שי ג'ינפינג את הבטחתו הפוליטית "לאחד את המדינה במהלך כהונתו" היא ככל הנראה גורם משמעותי. גורמים תורמים נוספים עשויים לכלול את סכסוכיו עם הצבא ועם משפחות פוליטיות אחרות בסין.

  • 3-1 עיכוב איחוד סין: ארצות הברית מנצחת בקרב מפתח

    דיווחים רבים מאשרים כי מנהיגי ארצות הברית וסין ייפגשו באמצע מאי 2026. זהו ניצחון מכריע עבור ארצות הברית. מבלי להשקיע משאבים פוליטיים מוגזמים, ארה"ב הבטיחה הפסקת אש אסטרטגית של כארבע שנים פשוט על ידי ארגון פסגה. עקב הסביבה הפוליטית סביב פסגה זו והשלכותיה הפוליטיות שלאחר מכן, תהליך איחודה מחדש של סין עם טייוואן נדחה לפחות לשנת 2029, או אף מאוחר יותר. זה מספק לארה"ב לפחות ארבע שנים מכריעות להתאוששות. ארה"ב יכולה להשתמש בחלון זה כדי לשקם ואף לחזק את יכולות הלחימה הכוללות שלה ואת התחרותיות הלאומית הכוללת. סין, לעומת זאת, מוצבת בעמדת הגנה אסטרטגית. לא ניתן לשלול שסין עלולה לאבד לנצח את ההזדמנות ההיסטורית לצמוח לאימפריה דומיננטית.

  • 1-8: אפילו אם קארי לאם תתאבד, זה לא יעזור למצב בהונג קונג.

    לאחר תקופה ממושכת של מהומה וכאוס, קארי לאם איבדה את שיקול דעתה הפוליטי הבסיסי. היא מנסה לדכא את חוסר השקט שנגרם על ידי האופוזיציה על ידי החלשת בסיס התמיכה שלה. זה כמו מישהו שחותך את ידו כדי להאכיל להקת זאבים כדי להבטיח את ביטחונם.